לימוד תנ"ך נכון לימינו

הבעיה- שבוש ההבנה המקראית
בדורנו אנו הנולד לתוך תרבות מערבית שפגעה קשות בכל ערכי הקודש, בעטה בהם מתוך זלזול ופריקת עול לקחה ערכים בעלי תוכן ומשמעות והוריקה אותם מהם,חייבים המורים והמחנכים שבדור לתת משמעות לדבר היוצא מכך.

ראשית, השפה העברית:
השפה העברית המדוברת בפינו הינה עילגת,שופעת ב"סלנג" ,עיוותים לשונים והוצאת שורשים וביטויים לשונים מהקשרם.

כמו כן ביטויים המופיעים במקרא בודאי אין עמם שוב בעיה של צניעות וכדומה,אך כיון שהיום שמושי השפה הם שונים עלולים ביטויים מסוימים אף להיחשב כבלתי צנועים בעיני התלמיד.

שנית, שיבוש בהבנת תוכן הדברים:
א.יחוס חטאים ומעשים שאינם ראויים לדמויות במקרא.
בספור המקראי מגיע משה רבנו למדיין ושם על הבאר הוא פוגש את בנות יתרו ומצילן מיד הרועים.
מתוך הרקע שמגיע התלמיד הוא עלול ליחס במעשה זה את משה כרודף שמלות.
מעשה דוד ובת שבע עלול להצטייר חס ושלום כניאוף וכו'

ב.הסקת מסקנות פרשניות מוטעות.
פעמים רבות חז"ל שופכים אור חדש על המקרא,ומקראות סתומים או שנתפרשו ע"פ פשטם המסורס.
כגון:"ואת הנפש אשר עשו בחרן" הרי אברהם ושרה לא הביאו ילדים לעולם?
אלא אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים.

ג. שבושים אמונים
כל מעשה בראשית לוטה בערפל מסוים,ולא לחינם אמרו רז"ל : במופלא ממך אל תדרוש
אך מה שהתירו ופרשו רבותינו מצוה עלינו ללמד בדרך האמונית וכן בתורה כולה
שבוש ההבנה המקראית יוצרת תוצאה של מסקנות חינוכיות הבאות לידי ביטוי בכל אורח החיים של התלמיד.

שיטתו הפרשנית חינוכית של הרב
הרב משה מלכה בספרו מתמודד עם כל הבעיות הנ"ל ומשתמש בפרשני המקרא הדקדקניים כרש"י ספורנו ואחרים לתת מענה ופתרון לבעיות הנ"ל.

בנוסף לכך הוא משלב פרשניים פילוסופיים כמו הרמב"ם הרב אברבנאל בעל העיקרים ועוד לתת מענה ופתרון לבעיות אמוניות ולישב את הדעת ולא לתת מקום לשיבוש המקרא ולדעות כוזבות.

התלמיד בבית הספר של ימינו מתמודד עם הבעיות המוזכרות לא רק במסגרת הבית ספרית אלא הוא שואב מאמצעי תקשורת שונים דעות ודרכי חשיבה מערביות ואחרות.

ספרו ושיטתו של הרב מתאימה כשיטה מחנכת על ברכי התורה בשפה ברורה ונעימה לתלמיד בבית הספר ובבית.

הוא עונה על בעיית השבוש המקראי ושבוש השפה העברית ומתקן אותם בדרך אמונית ואקטואלית לסוגיות ודעות שעולות על הפרק בימינו אנו ומקורן ושורשן נמצא במקרא.

לסכום,חשיבותו של הספר נטפי המים כספר פרשני-חינוכי רבה מאד ויש לו השפעה מכריעה על דעתו ורוחו של התלמיד בלמוד המקרא בפרשנותו הדקדוקית והחינוכית.

שמוש בדברי המדרש כפרשנות מקראית
הרב משה מלכה זצ"ל בחבורו נטפי המים בא למנוע ואף לתקן את הבנה משובשת במקרא. הוא עושה זאת בעיקר ע"י הקדמה לפרשה בדברי המדרש הסתום לכאורה ומתוך "עמידה על דעתו" הוא נותן אור חדש על הפרשה כולה. הרב משתמש לעיתים קרובות בדברי המדרש כפתיחה לפרשנותו.

כפי שהסברנו לעיל הפרוט והרחבה דברי המדרש באים לתת אור חדש לתלמיד על נקודה מסוימת בפרשה שמקיפה נושא חשוב חינוכי וערכי הטמון בפרשה.

המדרש מעורר את התלמיד לגלות ולחפש נקודות חדשות-ישנות וללמדם בהבנה מחודשת או בדיוק ודגש מסוים.

אמנם ידועה לנו דברי הגמרא שאין הפשט יוצא מידי פשוטו,והמדרש כשמו כן הוא דורש את הפסוקים אך פעמים רבות רש"י ופרשנים אחרים משתמשים בדברי המדרש להסביר פסוקים ,אף על פי שרש"י ידוע כפשטן,ולכן אין סתירה בכך שהרב משתמש בדברי המדרש כפרשנות למקרא.

וכן ההשלכות החינוכיות-למדניות של התלמיד רק יתעשרו מכך ולא להפך ח"ו.

הצעה לשיטת למוד
לאור שיטתו של הרב ברצוני להציע הלכה למעשה שיטה ללמוד מקרא בבתי הספר:

א. קריאת הטקסט הפרק או היחידה הלימודית כפשטה.
ב. פרשנות מילולית. (בכך נפתור את בעיית השבוש המקראי וההבנה המוטעית של מילים מוכרות או משובשות בפירושן)
ג. העלת הרעיון המרכזי ביחידה ע"י התלמידים. (פתוח יצירתי של התלמיד )
ד. העלאת שאלות ובעיות בנושא המרכזי ביחידה ע"י התלמידים. (יעורר לעסוק ולהעמיק בנושא) ע"י המורה. (בכך התלמיד יראה אותו ואת המורה עוסקים במטרה משותפת של ברור האמת)
ה. הסברת הנושא וענייה על הקושיות שעלו. (שמוש בדברי המדרש וכן בפרשנים המסורתיים ועיון בדבריהם)
ו. העלאת ענין אקטואלי שקשור לנושא ועיון תוך כדי הסקנת מסקנות ע"פ האמור לעיל
ז. סכום.

אני מאמין שלמוד בשיטה זו או שמוש ביסודות השיטה יביא ברכה רבה לתלמיד ולמורה כאחד ויעשיר אותנו בלמוד המקרא ובישום מסקנותיו לימינו אנו בדור של תמורות ומחשבות זרות שיהפכו את המקרא לדבר חי ועניני ומשפיע על דרך החיים והמחשבה של עם ישראל אכי"ר.